לאיפה שאנחנו לא מסתכלים, אנחנו בדרך כלל נראה אנדרטה.
יש אינספור אנדרטאות על מפת ארץ ישראל שמנציחות אירועים או אנשים. אנדרטאות קטנות, אנדרטאות גדולות, אנדרטאות חדשות, אנדרטאות ישנות, אנדרטאות מעוצבות בטוב טעם ואנדרטאות מכוערות. אנדרטאות אנדרטאות אנדרטאות. וכנראה שזה הגיוני בהתחשב בכך שמפת ישראל רוויה בסיפורי מלחמה וגבורה, הרי המדינה הוקמה על רקע הכאב הנורא שחוו היהודים במהלך מלחמת העולם השניה.
יש משהו מאוד מיוחד לדעתי באנדרטאות, מעבר לכך שהן בדרך כלל יצירות אומנות מאוד מרשימות, הן הרבה פעמים מוצבות באיזורים שקטים ומבודדים. יצא לי הרבה פעמים להגיע לאיזו אנדרטה ולשבת בשקט, להנות מהמקום ולחלוק רגעים עם ההיסטוריה.
כמובן שאנדרטאות זה לא משהו שקיים רק על המפה שלנו, אני זוכרת שכשהייתי תלמידה וטסנו למסע לפולין, ראינו מגוון מאוד רחב של אנדרטאות בכל רחבי המדינה.
במקרה מסויים אפילו היו ילדים ואנשים ששיחקו סביב האנדרטה לזכר השואה. אני לא חושבת שזה נעשה מתוך מקום של חוסר כבוד, אלא שהרבה פעמים אנחנו לא ממש שמים לב למה שקיים סביבנו, במיוחד אם זה מחזה שאנחנו נתקלים בו באופן יומיומי. לדוגמה, כמה מכם שמו לב לאנדרטה הענקית שיש בכיכר רבין? האנדרטה לשואה ולתקומה שהוצבה בכיכר רבין כבר בשנות ה70, היא משהו שהרבה אנשים מצליחים לפספס. לאחרונה יותר ויותר אנשים שמו לב לקיומה כי האיזור היה בשיפוצים ומשך אליו תשומת לב, אבל עד אותה נקודה, חלק לא הבחינו בה בכלל.
אז אנדרטה היא אקט סימלי, משאיר איתנו את העבר, מכבד את העבר ובהרבה מקרים אף מפאר אותו ומעצים את מה שקרה. אני חושבת שזה מאוד יפה ומרגש שאנשים בוחרים לזכור, למרות שלפעמים הרבה יותר נעים ונוח לשכוח.
יש אינספור אנדרטאות על מפת ארץ ישראל שמנציחות אירועים או אנשים. אנדרטאות קטנות, אנדרטאות גדולות, אנדרטאות חדשות, אנדרטאות ישנות, אנדרטאות מעוצבות בטוב טעם ואנדרטאות מכוערות. אנדרטאות אנדרטאות אנדרטאות. וכנראה שזה הגיוני בהתחשב בכך שמפת ישראל רוויה בסיפורי מלחמה וגבורה, הרי המדינה הוקמה על רקע הכאב הנורא שחוו היהודים במהלך מלחמת העולם השניה.
יש משהו מאוד מיוחד לדעתי באנדרטאות, מעבר לכך שהן בדרך כלל יצירות אומנות מאוד מרשימות, הן הרבה פעמים מוצבות באיזורים שקטים ומבודדים. יצא לי הרבה פעמים להגיע לאיזו אנדרטה ולשבת בשקט, להנות מהמקום ולחלוק רגעים עם ההיסטוריה.
כמובן שאנדרטאות זה לא משהו שקיים רק על המפה שלנו, אני זוכרת שכשהייתי תלמידה וטסנו למסע לפולין, ראינו מגוון מאוד רחב של אנדרטאות בכל רחבי המדינה.
במקרה מסויים אפילו היו ילדים ואנשים ששיחקו סביב האנדרטה לזכר השואה. אני לא חושבת שזה נעשה מתוך מקום של חוסר כבוד, אלא שהרבה פעמים אנחנו לא ממש שמים לב למה שקיים סביבנו, במיוחד אם זה מחזה שאנחנו נתקלים בו באופן יומיומי. לדוגמה, כמה מכם שמו לב לאנדרטה הענקית שיש בכיכר רבין? האנדרטה לשואה ולתקומה שהוצבה בכיכר רבין כבר בשנות ה70, היא משהו שהרבה אנשים מצליחים לפספס. לאחרונה יותר ויותר אנשים שמו לב לקיומה כי האיזור היה בשיפוצים ומשך אליו תשומת לב, אבל עד אותה נקודה, חלק לא הבחינו בה בכלל.
אז אנדרטה היא אקט סימלי, משאיר איתנו את העבר, מכבד את העבר ובהרבה מקרים אף מפאר אותו ומעצים את מה שקרה. אני חושבת שזה מאוד יפה ומרגש שאנשים בוחרים לזכור, למרות שלפעמים הרבה יותר נעים ונוח לשכוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה