יום שני, 24 בדצמבר 2012

נסיעה ספונטנית לאילת

בסך הכל אני חושבת שאני והGPS בסמארטפון הפכנו לחברים. אפילו נעים לי לשמוע את הקול (הדי מתנגן וידידותי) של הגברת בעלת ההנחיות.
בסוף מצאנו שפה משותפת

אני חושבת שאחרי כמה נסיעות התחלתי להבין את העניין, במקביל אני גם תמיד דואגת להציץ במפה שמתפרסמת על המסך וכך יוצא שאני פחות או יותר מבינה מראש את הכיוון הכללי וגם אם לא שמעתי הוראה ספציפית כי המחשבות שלי נדד \היה טלפון \היה בדיוק משהו סופר מעניין ברדיו או בדיסק שאני שומעת, אני עדיין מצליחה לפלס את דרכי לאיזור הנכון.
החלטתי לפני כמה ימים לקפוץ לביקור קצר על מפות אילת. דודה שלי גרה בעיר והיא הבטיחה לי שמש.
המשפחה שלי יודעת שאני מכורה לשמש, זקוקה לה כמעט כמו אוויר לנשימה. אני אומנם מאוד אוהבת את החורף, אין דבר יותר מהנה ממרק ביום קר ובהייה אינסופית בעננים (שתמיד מזכירים לי בחורף סרטים של דיסני), אבל אני זקוקה למנת השמש שלי. מכורה.
אז הדודה היקרה טענה שאצלה לא קר כמו שהיא שמעה שקריר במרכז והזמינה אותי ואת הילדודס לביקור קצר.
בהתחלה חשבתי שנטוס לשם, אבל סערה וטיסה זה לא משהו שהולך ביחד לדעתי. נסענו.
אני חייבת לציין שהיא קצת רימתה אותי בעניין השמש והיתה מעט מאוד שמש בשמיים. בסך הכל היה לנו מאוד כיף ואפילו המסלול נסיעה לאילת עבר חלק ודי מהר. ככל הנראה אין יותר מדי ביקוש לעיר בעונה הזאת ואנשים מעדיפים להתכנס בבתים שלהם במקום לצאת למסעות שופינג ללא מס.
אני חושבת שיש משהו מאוד מהנה דווקא בחורף, יש בה שקט שלא אופייני למי שמכיר אותה בעיקר מעונות התיירות ואני חושבת שהאופי האמיתי שלה מתחיל לבצבץ כשיש יותר מקומיים מתיירים ברחובות.

יום שלישי, 18 בדצמבר 2012

התדרדרות לקידמה.

יצא לי לספר לכם לפני כמה פוסטים על זה שאני ממש חנונית במובן של כל מה שקשור לקידמה והתפתחות טכנולוגית. 
אז אומנם יש לי בלוג (שם את הממשק הזה לקח לי לא מעט זמן להבין) ואני כבר די מרגישה בנוח עם סביבה אינטרנטית ואפילו יוצא לי לבלות לא מעט זמן בבלוגים של אחרים ורשתות חברתיות, אבל בכל מה שקשור לסביבת החיים שלי, אני עדיין בסוג של ימי הביניים.
למזלי יש את האחיינים המקסימים שלי, שלמרות שהם קטנטנים, הם מבינים הרבה יותר ממני ותמיד מוכנים להתגייס ולעזור לדודה הזקנה שלהם שאין לה מושג. 
כך יצא שקניתי לי סמארטפון והתקנתי עליו GPS. קיבלתי תדרוך מדוייק מהילדודס מה אני אמורה לעשות ואיך משתמשים והם אפילו הכריחו אותי לנסות בשביל לראות אם הבנתי באמת או שאני סתם מהנהנת.
בתור התחלה מצאתי את עצמי מסתובבת במקום במשך כמעט שעה על מפת ראשון לציון. זה היה אמור להיות מסלול נסיעה די פשוט ואני אפילו חושבת שהייתי צולחת את כל העניין די במהירות אם הייתי מציצה במפה (מוחשית!) לפני שיצאתי לדרך. כל שניה הבחורה החביבה אמרה לי שהיא מחשבת מסלול מחדש. 
בסוף לא היתה לי ברירה, פתחתי חלון בסטייל שנות ה90' וביקשתי הנחיה מהבחור הראשון שהעין שלי קלטה. הגעתי.
בהמשך החלטתי שאני אקדיש תשומת לב למכשיר ולא אעשה את זה תוך כדי נסיעה, מה שהביא לתוצאות טובות יותר והגעתי הביתה בזמן סביר.
אני מקווה שזה ילך וישתפר, יש לי חברות שטוענות שזה מציל להן את החיים. לא ממש ברור לי למה, אבל אולי אם אתן לזה צ'אנס אמיתי והוגן אני אבין במשך הזמן (וכמובן שאחלוק אתכם את התוצאות!).